המובילים בזכיינות בישראל
צועדים בעקבות העולם
ישראל אולי נחשבת למדינה קטנה, אך אסור לשכוח כי אנו צרכנים לא קטנים. לעתים נראה כי בכל דבר אנו מנסים לחקות את אמריקה הגדולה. הרי לא לחינם אומרים ישראלים (וגם תיירים) שתל אביב היא ניו יורק בקטן. הדמיון בינינו לארה"ב (וגם לאירופה לפעמים) קשור גם לתחום המעניין של זכיינות. במדינת ישראל ישנן כיום כ-300 רשתות העובדות בשיטה של זכיינות. מדובר בכמות לא מבוטלת שמדגישה לציבור הצרכנים בכל קניון או בכל מרכז קניות, כיצד מותגים מחו"ל הפכו להיות כאלו הניתנים להשגה בקלות ע"י חובבי שופינג מישראל.
צמיחתם של עסקים הפועלים בשיטה זו של זכיינות עולה בישראל בכ-10% מידי שנה, וגם כאן מדובר בעלייה בקצב מכובד. נראה כי לא מעט אנשי עסקים בישראל כבר הבינו את יתרונותיה של שיטה זו והם מנסים להשיג זיכיונות אטרקטיביים מרשתות מזכות רבות מרחבי העולם כולו בכדי להיות חלוצים בתחום מסוים ובכך לחדור לשוק הישראלי בעוצמה רבה ולגרוף רווחים נאים כבר מההתחלה. אם אתם מחפשים רעיונות לפתיחת עסק, אנו נשמח לספק לכם טיפים.
זיכיונות מהארץ ומהעולם
עם כל הרצון להידמות לעולם הגדול ש"מעבר לים", הרי שלמותגים ישראלים אין כלל מה להתבייש באיכותם ובהיקף הפצתם ומכירתם. חשוב לזכור כי זכיינות אינה קשורה רק לענף מוצרי ההלבשה או מוצרי בני קיימא אחרים, אלא גם לאוכל כמובן. לכן ניתן לראות כי גם מותגים מהעולם בענף במזון לרבות מזון לכלבים וגם מותגים ישראלים הופכים להיות מובילים בתחום זה של זכיינות בישראל, מאחר והם מציעים חוזים אטרקטיביים וסחורה ברמה שמספקת את דרישותיו של הלקוח הישראלי.
רשתות כמו AIG, ברליץ', אנגלו סכסון, ריי מקס, ועוד אחרות וטובות מהעולם כולו, מפגינות נוכחות עזה בישראל וקיימות לצידן של חברות מזכות ישראליות כמו "פוקס", "ארומה", כפר השעשועים, ועוד. מוצר טוב, וחברה שיכולה לגבות את הזכיינים שלה, הופכים לדבר מפתה עבור מי שמחפש חוזה זכיינות איכותי שבעזרתו יוכל להתמודד בקלות עם מתחרים ולהסתמך על שם מותג חזק שייצור עבורו הכנסות מכובדות.
ממשיכים את התנופה הראשונית
מה שקורה בישראל של המילניום השלישי הוא פשוט התפתחות של מה שהתחיל כאן בשנות ה-80 השמחות והעליזות של המאה הקודמת. בתקופה ההיא החל השוק הישראלי להיות מוצף במותגים שלא היו קיימים כאן בעבר ובמוצרים משוכללים (לתקופה ההיא, כמו הוידיאו למשל) שהמריצו אותנו הישראלים להפוך לצרכנים "כבדים" הרבה יותר מבעבר. בשנות ה-80 היינו עדים לתנופת זכיינות של רשתות שהפכו מיד למובילות בתחומן, ומחזור עסקיהן היה מכובד בכל קנה מידה.
שמות כמו בורגר ראנץ, קפולסקי, שילב, מנפאואר, הרץ, בנטון, ועוד, החלו להופיע באמצעות חוזי זכיינות בין רשתות מזכות לבין בעלי עסקים שונים, ומאז שינתה הצרכנות הישראלית את פניה באחת. זכיינות היא שיטה שחדרה לישראל בצורה די מהירה, אך היו כאלו שהצליחו ונמצאים אתנו עד היום והיו כאלו שנכשלו. לעתים הכישלון אינו קשור למותג עצמו אלא לדרך ניהול כושלת או לחילוקי דעות קשים.
