זכיינות של עסקים
זכיינות היא שיטה המאפשרת ניהול טוב של הרשת מצד הבעלים. בעזרת הזכיינים העומס יורד מבעלי החברה ועובר לניהול של מנהלים שונים המספקים את הדרוש לעסק מבחינה ניהולית. הרווחים הולכים ישירות לזכיין שהתמנה על ידי הרשת ואילו הוא מצדו מעביר רווחים חודשיים מתוך המחזור בשיעור קבוע לבעלי הרשת. זכיינות ניתנת לתקופה מוגבלת ובפיקוח מוקפד מאוד, במידה והכל מתנהל כשורה מחליטים בדרך כלל בעלי החברה להמשיך את הזיכיון ובמידה וההתנהלות אינה תקינה שוללים את הזיכיון מהזכיין ברמה המידית.סוגים שונים שיטות שונות
לזכיינות של עסקים שיטות שונות ומגוונות. כל שיטה מתבטאת בניהול שונה מצד הרשת את הזכיין הממונה מטעמה. השיטה הקלאסית היא זו שבה חברה מזכה מעבירה לזכיין הנבחר את הזכות להשתמש בשם של הרשת , בסימני מסחר ובשיטות עסקיות מוכחות. התמורה בשיטה זו היא העברת רווחים מעת לעת על המחזור בשיעור קבוע, תשלום חודשי קבוע לחברה המזכה וכן התחייבות לרכישת סחורה מהמזכה או מהרווח של הזכיין. החברה המזכה מציבה לזכיין דרישות שונות לקבלת הזיכיון שהן: לימוד השיטות העסקיות, השקעות בפרסום, לימוד מיומנויות וקניית שירותים לעסק מהחברה המזכה.
שיטה נוספת נקראת "זכיינות תפעולית" שמוכרת בדרך כלל מתחום האופנה. לפי שיטה זו הזכיינית בשיטת זכיינות היא האחראית המלאה על תפעול הסחורה הנמצאת ברשת. הזכיין מצדו משקיע בבניית החנות מכספו שלו, אך אינו אחראי לקופה של החנות. הוא מקבל תקציב קבוע שאמור להספיק למלא את סחרו עבור מכירת המלאי, לתשלום כל התשלומים של החנות ולמשכורות.
לעיתים זכיינות עשויה לסטות מקווי המתאר הקלאסיים שלה. מדובר בזכיינות מוצר שבו זכיין אחראי על מוצר כלשהו מתוך החברה הזכיינית. המוצר יכול להיות מכונה לממכר מוצרי מזון. הזכיין חייב לשלם אחוזים ממחזור המכירה, אך לימוד שיטה עסקית לא יהיה חלק מהזיכיון שניתן לו. החברה המזכה מחליטה בהסכם את הטריטוריה שבה לזכיין תהיה בלעדיות וכן מגדירה גם את מידת התמיכה שלה בו. עיקר ההסכם יתמקד בהתחייבויות של הזכיין כלפי החברה המזכה ובסנקציות שיוטלו עליו אם יפר את ההתחייבות.
